סטודנטיות וסטודנטים, בוגרים ובוגרות, חברי וחברות הסגל המנהלי והאקדמי, משפחת בר־אילן.
משפחת בר אילן איבדה השנה 54 מבניה ובנותיה, הורים, אחים, אחיות וקרובים נוספים במלחמה שנכפתה עלינו ע״י אויב רע ואכזר.
כל שנה אנו זוכרים את אנשי בר אילן שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה יחד עם שאר בני עמנו ששילמו בחייהם על מנת שנוכל לחיות פה. והשנה זה קרוב כל כך, מוחשי כל כך, כואב עד אין קץ.. והמלחמה עדיין בעיצומה. תמיד, וגם היום, אנחנו מקווים לשלום, מקווים שלא נראה שכול כזה, ותמיד אנחנו יודעים שבמקביל לתקווה ישנה מציאות, ועצב וכאב.
ונזכיר גם את הפצועים בגוף ובנפש.
נתפלל לשלומם ולבריאותם של הפצועים והפצועות ולחזרתם של החטופים והחטופות מקרבנו ומקרב עמנו.
אנו חייבים להם את חיינו פה, והפעם זה ממשי במיוחד.
אנו חייבים להם שלום פנימי, אחדות, להגדיר חזון לאומה ולבצע אותו יחד.
אנחנו לא רחוקים מימים מרים של מחלוקות קשות ולפעמים נראה שאנחנו שוב זולגים לשם.
תפקידנו וחובתנו למנוע זאת.
בעודנו זוכרים וכואבים אני חש גאווה עצומה, בכל הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, ובאנשי ונשות הסגל שנרתמו להגנת המולדת החל מה- 7 באוקטובר בדרכים שונות וללא תנאי.
למעלה מ-4000 מאנשינו התגייסו לקרב והשאר נרתמו לעבודת העורף.
חזרתם ללמוד בקמפוס אחרי לחימה ממושכת, איבדתם רֵעים לנשק ובגופכם ובנפשותיכם צלקות הקרב. אנחנו מצדיעים לכם על מסירות הנפש ומתחייבים: כתפנו איתנה תחת האלונקה. נישא אתכם יחד את המשא.
סטודנטים וסטודנטיות, בוגרים ובוגרות, אתם דור העתיד שלנו.
מנהיגות ביום שאחרי – אתם בדומה לדור תש"ח - דור תשפ"ד. אנחנו בונים עליכם.
לנצח יהיו חללינו ומורשתם צרורים בצרור החיים.
פרופ' אריה צבן
נשיא