טוראי אוריאל אופיר פשרהופר ז"ל

קורות חיים

בן מרים ואברהם, ניצולי שואה, שעלו מהונגריה והתיישבו בראשון לציון. נולד ביום ו' בטבת תשי"ז (10.12.1956) בראשון לציון. כבן שנה היה אורי כשעברו הוריו למושב ניר-גלים, שליד אשדוד. הוא למד בבית הספר היסודי בקבוצת יבנה, ואחרי כן סיים את לימודיו התיכוניים "בישיבת הדרום" ברחובות. ביולי 1975 הוא התגייס לצה"ל, במסגרת ישיבות ההסדר, ולמד בישיבת קריית ארבע. את שירותו הצבאי עשה אורי כטען קשר בגדוד שריון. כשהשתחרר מצה"ל הוא החל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, בפקולטה לספרות עברית וכללית. הוא התעניין גם במדעי המדינה.

בתקופה זו עבד אורי כמדריך בישיבת "בני-עקיבא" בגבעת שמואל, וכמורה ב"ישיבת הדרום" ברחובות. כשמונה חודשים לפני שנפל הוא נשא לאישה את נאווה לבית גלר, שהכיר בעת לימודיו באוניברסיטה. תקופה קצרה הם התגוררו בפתח-תקוה. אחרי שנפל סיפרו חבריו רבות על לימודיו ואל שאיפותיו של אורי: "אורי שאף להיות מחנך ולמד לקבלת תעודת הוראה. היה בחור שקט ועדין, אהב שירה וחבריו זוכרים בכאב את מפוחית-הפה שבה ליווה כל מסיבה". מחשבה רבה הקדיש לאורח-החיים, שלפיו ראוי לו לאדם יהודי לחיות. את עבודת-הגמר שלו בבית-הספר התיכון כתב על מסכת אבות, "שנושאיה הם האדם ותפקידו, מושג הזמן, לימוד מלאכה (תורה ודרך-ארץ), מידות באדם". אחד מחבריו סיפר עליו: "בכל אדם מצא את היפה. הכול עשה ביסודיות וברצינות. הייתה טבועה בו היפה בתכונות אנוש - צניעות וענווה".

אורי נפל בראשית מלחמת "שלום הגליל", ביום י"ט בסיון תשמ"ב (10.6.1982), בקרב עם שריון סורי, דרומית לאגם קרעון. על שירותו הצבאי ועל מותו כתב מפקדו: "אורי היה טען-קשר מקצועי ואיש צוות אהוב ומסור. תמיד ביצע את משימותיו בשלמות ובלא דופי. ערבים רבים התרכזה פלוגתו בשירה, כשאורי יושב במרכז ומנגן במפוחית-הפה שלו. בימי הלחימה הוביל הגדוד את כוחות החטיבה והבקיע דרך בין מערכות האויב. הטנק של אורי היה הראשון שהשמיד טנק סורי חפור ומטווח של 3,000 מטר. לאחר מכן, ספג הטנק פגיעה ישירה ואורי נהרג". אוריאל הובא למנוחות בחלקה הצבאית בניר-גלים, המושב שאליו נשאר קשור כל חייו. הוא הניח אחריו רעיה, הורים ואח. משפחתו הוציאה לאור ספר לזכרו.