דני סנאנס
נולד בי"ח בסיון תשי"ז, 18 ביוני 1957 בויזאן שבמרוקו.
נפל בכ"ו בתמוז, 10 ביולי 1980 בטיסת אימונים בקדש ברנע, סיני.
בוגר מחזור תשל"ה.
בהיותו בן שבע עלה דני ארצה עם הוריו, שני אחיו ושלוש אחיותיו. המשפחה גרה בשכונת "מורשה" שברמת השרון, ושם למד דני בבית-הספר "אלי כהן". בכיתה ט' הגיע לבית-ספר "בויאר".
בבית הספר היה תלמיד רגיל, והצטיין רק במתמטיקה. החל מכיתה ט' השתתף בחוג לאוירונאוטיקה. התמיד בחוג כל תקופת התיכון ועסק בבנית טיסנים. בחופשת הקיץ שבין כיתה י' לכיתה י"א השתתף דני בקורס דאייה בכפר סירקין ושם החליט להתגייס לחיל האוויר. כן השתתף בחוג לאסטרונומיה ושיחק ברידג'.
בפנימייה, בבית-הספר ובשירותו הצבאי הכירו אותו כולם כ"דני המחייך". היה עליז, מלא מרץ ופעיל, התלהב מדברים שאהב, כשהוא מנסה להדביק את חבריו בהתלהבותו.
בפנימייה ובבית הספר לא היו מודעים להתמדה, לכושר הלימוד וליכולת העשייה, שנדרשו מן העוסק באוירונאוטיקה. תכונותיו אלו ומזגו הנוח סייעו לו להתמודד עם דרישות קורס הטייס ולסיים אותו בהצלחה. הוא היה בעל מוטיוואציה גדולה להצליח ולהתמודד עם מגבלות מכל סוג.
בקורס הטייס נשלח לא פעם לתורנות מטבח בשבתות בגלל מעשי קונדס. כמו המורים בתיכון גם מפקדיו בצבא גילו, שאי אפשר להטיל עליו מרות באמצעות פקודות, אלא על-ידי קשר ענייני ובלתי אמצעי.
דני הוסמך כנווט במטוסי בואינג ושחף. הוא הצטיין בטיסות ארוכות ונתמנה למדריך בקורס טייס, תפקיד שמילא בהצלחה ובהנאה.
דני גר תקופה מסוימת בחדר שכור בדירתה של אשה קשישה בסביון, שאליה התייחס כאל בת-משפחה. אחר-כך חזר לגור בבסיס. חדרו בבסיס היה החדר היפה ביותר, והפך מרכז של חבריו לטייסת.
מאחורי הדמות החביבה והחמימה של מי "שנשא אתו את ביתו לכל אשר הלך", הסתתרה דמות של אדם רציני ושקול. בין טיסה לטיסה למד דני כלכלה באוניברסיטת בר-אילן וצרפתית במרכז לתרבות צרפת. מפקד הטייסת סיפר, שעם כניסתו לתפקיד התברר לו שדני, הצעיר מכולם, אינו רק עלם חייכני המשרה אווירה טובה, אלא בעל ידע רב, שהוא, המפקד, נזקק לו לא פעם.
דני נהרג בתאונת אימונים בסיני.