סמל ג'ולי-שרה ויינר ז"ל

קורות חיים

בת רות-דומיניק ודב-ריצ'רד. נולדה ביום ה' בשבט תש"ם (22.1.1980) בירושלים. בת בכורה להוריה, שעלו מצרפת כשנה לפני-כן ונישאו בירושלים. אחריה נולדו אחותה פני ואחיה עמנואל. ג'ולי למדה בגן ילדים בנווה יעקב ובבית-ספר יסודי ברמת שרת עד גיל תשע, אז עברה עם משפחתה לצרפת, לעיר נאנט, שם סיימה את לימודיה.

ג'ולי גדלה והיתה לצעירה נאה ולה חברים רבים, שאהבו את שמחת החיים שלה ואת טוב ליבה. היא אהבה מוזיקה ותיאטרון, קולנוע וריקודי-עם, ומאוד אהבה לטייל בטבע ולבלות עם ידידים.

אחרי שסיימה את לימודיה בתיכון וקיבלה תעודת בגרות, החליטה ג'ולי לחזור לישראל ולשרת בצה"ל בטרם תפנה ללימודים גבוהים. היא הגיעה לארץ במעמד של קטינה חוזרת והחלה ללמוד עברית באולפן של מרכז הקליטה 'כלנית' באשקלון. זמן קצר אחרי בואה כבר רכשה חברים רבים, שנהנו לשהות במחיצתה, וכן חידשה קשרים עם חברים מתקופת ילדותה בארץ.

בתום לימודי העברית באולפן ולמרות שעברה בהצלחה את כל המבחנים להמשך לימודים גבוהים, עזבה ג'ולי את מרכז הקליטה על-מנת להתגייס. היא ויתרה על התמיכה של הסוכנות היהודית ועל המגורים במרכז הקליטה ועברה לירושלים. במהלך ההמתנה לגיוס עבדה במלון 'שערי ירושלים' על מנת לפרנס את עצמה.

בחודש אפריל 2000 התגייסה ג'ולי לצה"ל. תחילה לא רצו לגייסה, בטענה שהיא מבוגרת מדי ולא דוברת עברית, אך ג'ולי התעקשה והצליחה. היא שירתה כסמלת מבצעים בחיל-האוויר. מספר מפקדה, סא"ל אמיר: "ג'ולי שירתה ביחידתנו במשך תשעה חודשים.

במהלך חודשים אלו הספקתי להכיר מעט מיכולותיה ומאופייה המיוחד. ג'ולי התגלתה כבעלת מצב רוח 'טוב תמידי', מחייכת המון ומשרה על סביבתה אווירה נעימה וקסומה.

במלחמתה האישית לצאת לקורס קצינות, הוכיחה ג'ולי רצון עז להתקדם ולהצליח וגילתה כושר התמדה מרשים במיוחד. למרות הקשיים שנתקלה בהם, וביניהם קשיי השפה, עמדה בכבוד בכל הקריטריונים הדרושים והתעתדה לצאת בגאווה לקורס הקצינות."

ג'ולי תיכננה לטפל בחיילים בודדים, נושא שהכירה היטב, מיד כשתסיים את קורס הקצינות.

ביום כ"א בשבט תשס"א (14.2.2001) נהרגה ג'ולי בפיגוע חבלני בצומת אזור. בבוקר היא הגיעה לתחנת ההסעה בדרכה להתחיל את קורס הקצינות, והמתינה בתחנת ההסעה.

מחבל שנהג באוטובוס דרס את הממתינים בתחנה, והרג שבעה חיילים ואזרחית אחת. עם ג'ולי נהרגו: סמ"ר מגדיש אופיר, סמל אילוז דוד, סמל לוי רחלי, סמל פולונסקי כוכי, רב"ט מנביץ אלכסנדר, רב"ט קריסי יסמין ושמחה שטרית.

בת עשרים-ואחת היתה ג'ולי בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותירה אחריה הורים, אחות ואח. ג'ולי הועלתה אחרי מותה לדרגת סמל.

בהלוויה כיבדו את זיכרה של ג'ולי ראש עיריית ירושלים, יו"ר הסוכנות היהודית, מפקדים בחיל-האוויר, נציג שגרירות צרפת, חברים ואנשים רבים שהתרגשו מאוד מסיפור חייה.

הרמטכ"ל רא"ל שאול מופז כתב למשפחה: "ג'ולי הפגינה מוטיבציה רבה ויוזמה אין קץ. נחישותה להצליח בכל אשר עשתה וחיוכה הכובש, הפכוה אהובה ואהודה בקרב החיילים ומפקדי היחידה. מעשה מתועב של בן עוולה לקח אותה מעימנו, אולם זכר דמותה המיוחדת ייחרט בליבנו לעד."