דני למד "בחדר" ובכך הקנה לעצמו עזרה בחשבון ובאנגלית וכשהגיע לארץ ישר קפץ לכיתה ב'.
בכיתה ו' גילו שדני ילד מחונן ויועצת בית הספר החליטה להביאו למבחנים בביה"ס בירושלים אותם עבר במהירות והתקבל. הוא למד שם ארבע שנים. כשהגיע לתיכון הוא היה בגדנ"ע אוויר.
תיכון בויא"ר בירושלים זו גם פנימיה. הלימודים שם הם ברמה גבוהה מאוד. דני עבר את בחינות הבגרות בציונים בינוניים מפני שלא השקיע בלימודים והתעניין רק בבנית טסנים ובגדנ"ע אוויר.
ברשימה שהופיעה בעלון סיום, בפנימיה בבויא"ר תחת הכותרת על "שיאים ושיאנים" זכה בשיא: "מספר החיוכים והצחוקים לדקה: שייך ללא עוררין למיועדינו "שמש אדמה" דני סנאנס שהצליח לשבור את השיא הפרטי שלי כטישר 18 עשיריות השניה חלפו מבלי שהעלה חיוך על שפתיו.
זו גם התמונה שהשאיר בזיכרון של כל מי שהכיר אותו.
מנהל תיכון בויא"ר בירושלים צבי גלאון כדברי הקדמתו לערב שיוחד לזכרונות וחוויות על ועם דני בבויא"ר.
"דני הגיע בכיתה ט' ל-4 שנים הפנימיה היתה בשבילו הבית. מה שנותר לנו ולמשפחה ממנו הם הזכרונות. אני זוכר את דני בכיתה י"ב שבה למדתי ספרות, זו לא היתה הכיתה הכי קלה שלמדתי בקריירה שלי. לא כל כך אהבה ללמוד ספרות, אם אני צריך להעלות זיכרון ראשון ממני דני הוא מי שמעולם לא הצלחתי לכעוס עליו.
תמיד החיוך הנלהב הזה, כשאני צריך להזכר בדני תמיד בראשי: דני היה כספית לעולם לא נרגע גם שהשתתף בשעור רשם את חלקו, ומיד חזר להיות דני. כששמעתי שהוא נפל, האסוסיאציה הראשונה שלי היתה: דני עם החיוך הנפלא".