תפריט נגישות

סרן עמיקם מעין ז"ל

עמיקם מעין
בן 25 בנפלו
למד באוניברסיטת בר אילן
בן דבורה ורפאל
נולד במזרע
בו' באייר תש"ח, 15/5/1948
התגורר במזרע
התגייס ב-נובמבר 1966
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 421, גד' 599
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חמוטל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ מזרע
הותיר: אישה, הורים ושתי אחיות

קורות חיים

עמיקם, בן דבורה ורפאל, נולד ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948) בקיבוץ מזרע. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ, ואחרי-כן המשיך את לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי שם. שמו נקרא עמיקם על כי נולד בימים שקמה המדינה. בילדותו, היה מהבולטים בילדי קבוצתו בבית-הספר ובמשך שנים היה ראש קבוצה ובעל סמכות בין חבריו. ביום הולדתו העשירי - בשנת העשור למדינה - הוזמן עמיקם למשכן הנשיא; הוא לא התרברב בכך ונתן לחבריו להרגיש, שההזמנה היא גם לכבודם.

בנעוריו הדריך בני נוער במשך שנתיים, בתנועת "השומר הצעיר" בגבעת-המורה. הוא היה חובב ספרות ואמנות ושאף להיות במאי תיאטרון. לדברי חבריו היה רציני ומבוגר ביחסו לזולת, ידע לוותר, בשעת הצורך ולשפוט דברים בהגיון וביישוב דעת.

עמיקם היה בעל מרץ רב וכושר סבילות ומוכן היה לקבל על עצמו תפקידים רבים. מטבעו היה, מלא חיים ואהב את החיים, רוחו היתה איתנה וחוש ההומור שלו עמד לו במצבים קשים. אף-על-פי שהיה מיושב ושקט, תמיד היה נזעק ולוחם נגד עוולות ואי-צדק. בעודו נער נאבק על שבני-קבוצתו לא יקבלו סמלים מהתנועה, כי חשב שעדיין אין הם ראויים להם.

עמיקם היה צנוע בהליכותיו ומעולם לא טרח להתבלט. היה בו יופי פנימי וחיצוני. בתקופה שסיים את הלימודים במוסד החינוכי, נחשב לחביבן של הבנות ונודע כבחור היפה של המחזור. עמיקם ידע לרכוש ידידים. רבים חיבבו את דמותו המחייכת והוא כונה "עמיקם כל הארץ".

עמיקם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "פטון", השתתף במלחמת ששת הימים בקרבות סיני כטען-קשר בטנק. זמן-רב אחרי-כן היה מזועזע ממה שראה. לאחר שהשתלם בקורס מפקדי טנקים, הוצב כמפקד טנק בגדוד שריון. מאחר שהצליח יפה בתפקידו, נשלח לקורס קצינים לחילות אג"ם ולקורס קציני שריון ואחרי-כן הוצב כמפקד מחלקת טנקים באחת מיחידות החיל.

בתפקידו זה, העריכו מפקדו כקצין טוב מאוד, אחראי, יעיל מאוד ובעל כושר מנהיגות, וכעבור זמן הועלה לדרגת סגן.

בתעודת השחרור שלו צוין כקצין טוב מאוד, אחראי, יעיל ובעל יוזמה. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוא הוצב לשירות מילואים באותו גדוד. גם בעת שירותו במילואים ציינוהו מפקדיו כקצין מסור ואחראי בצורה בלתי-רגילה, עירני ומגלה כושר תושייה מצוין במצבים מסובכים.

לאחר השחרור חזר עמיקם למזרע. אולם כעבור שנה, החליט לעזוב את הקיבוץ, שכן רצה להכיר את חיי העיר ולטייל בעולם. על מניעיו לעזיבת הקיבוץ ועל מעשיו והרגשותיו בעיר, רואיין בעיתון של מזרע, ברשימה שכונתה "בלדה לעוזב-קיבוץ". תחילה עסק בדיג עם שותף, אך משנכשלו, עבר לעבוד בציוד כבד באורון ואחרי-כן עבד אצל קבלן פרטי בירושלים, ביישור שטחים על הר הצופים. באותו זמן החל ללמוד לבחינות הבגרות.

בשנת 1972 נשא עמיקם לאישה את חברתו אסתי והתגורר עמה ברמת-גן. הוא החל ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן והספיק ללמוד שנה אחת.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נקרא עמיקם ליחידתו והשתתף עמה כמפקד מחלקה בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. לדברי חברו לנשק עמד בלחץ הקרבות בקור רוח למופת ואף היה מתבדח במכשיר הקשר בתוך האש והמועקות של הקרב.

ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), במהלך קרב הבלימה בציר רפידים-איסמעיליה בגזרה המרכזית בסיני, אחרי שגדודו כבש את "חמוטל", נפגע עמיקם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במזרע. השאיר אחריו אישה, הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם גילה אומץ-לב והקרבה בעת הקרבות. כמפקד בגדוד שימש דוגמא לחייליו ופקד על יחידתו באומץ - לב ובקור - רוח".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה