קורות חיים
יוסף בן אהובה ואברהם נולד ביום י"א ניסן תשי"ז (12.4.1957) בתל-אביב. יוסף למד בבתי-הספר היסודיים "התקוה" ו"חורב" בתל-אביב. כבן למשפחה דתית בחר יוסף להמשיך וללמוד בישיבה התיכונית בכפר גנים ליד פתח-תקוה, ישיבה המשלבת לימודי חול בלימודי קודש. יוסף שקד על לימודיו והצטיין בהם ומחנכיו ראו בו כלי המחזיק ברכה. בתקופת לימודיו נתגלה בו כישרון ציור וכן הצטיין בספורט. הוא זכה למספר מדליות זהב בתחרויות בהן ייצג את בית-ספרו.
יוסף גויס לצה"ל במחצית יולי 1975 ובחר לשלב את לימוד התורה במסגרת שרותו. הוא נתקבל לישיבת ההסדר בקרית ארבע ואת הטירונות עשה במסגרת הנח"ל. לאחר הטירונות הועבר ליחידת שריון. 4 שנים נתן יוסף את מוחו וכוחו לישיבה ולצה"ל. שרותו היה ללא דופי ובתעודת השחרור מהצבא הסדיר נרשמה התנהגותו כטובה מאוד והערכת מפקדו הייתה: "חייל טוב מאוד ומסור". בתקופת שרותו הוענקו לו אות השרות המבצעי ואות הטנקיסט.
במחצית יולי 1979 שוחרר יוסף מהשרות הסדיר ולאחר שסיים מכינה ריאלית באוניברסיטת בן-גוריון, החל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן במגמה סוציולוגית וחינוך. כדי לממן את לימודיו עסק בהדרכת נוער בישיבה בכפר גנים ובמסגרת פרוייקט "פר"ח" שימש חונך לילד משכונת התקווה בתל-אביב. יוסף לא הסתפק בכך שהיה לעצמאי מבחינה כספית. הוא אף מימן את לימודי אחיו באוניברסיטה ועזר בפרנסת הבית. יוסף ניחן בכושר התמדה, סבלנות לזולת וענווה, ביישן ונחבא אל הכלים. כושר התמדה ורצון עז להצליח עמדו במבחנים קשים.
עם פרוץ מלחמת "שלום הגליל" נקרא יוסף לשרות מילואים פעיל וביום י"ט בסיון תשמ"ב (10.6.1982), נפל רב"ט יוסף בקרב בלבנון והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. השאיר הורים וארבעה אחים.
בתיקו האישי נרשמה ההערכה הבאה: "עשה וביצע את כל שהוטל עליו בשקט, בצניעות ובצורה מדוייקת עם כל הלב. עזר לחבריו, היה אהוד עליהם".
במכתב התנחומים למשפחה האבלה, כתב מפקדו, בין השאר: "דמתי היה איש צוות מקצועי ומסור ותמיד עשה את עבודתו בשלמות ובצנעה - באימונים ובמלחמה".
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספריה תורנית על שמו לבית-הכנסת בישיבה כפר גנים בה למד והדריך. ישיבת ההסדר "ניר" בקרית ארבע הוציאה לאור עלון מיוחד "עלוני ממרא" בו דברי הערכה והספד על ארבעת תלמידי הישיבה שנפלו במלחמת "שלום הגליל", יוסף ביניהם, וכן מפרי עטם והגיגיהם.