רס"ל אלדד רגב ז"ל

קורות חיים

אלדד נולד בד' אלול תש"ם (16.8.1980) בקרית מוצקין, בן לטובה ז"ל וצבי ואח לבני, עופר ואייל. למד בביה"ס היסודי הממלכתי דתי "מצפה" בקרית מוצקין ולאחר מכן בישיבה התיכונית בקרית שמואל הסמוכה. שירת בצבא שרות מלא במשך 3 שנים ביחידת גבעתי. לאחר השחרור מהצבא נסע אלדד לטיול קצר במזרח. לאחר שובו החל לעבוד במערך האבטחה של נמל חיפה. בהמשך החל ללמוד במכינה האקדמית באוניברסיטת בר אילן ורצה להתקבל ללימודי משפטים.

אלדד היה אהוב ומקובל על כל מכריו, חבריו ובני משפחתו ובלט בטוב ליבו בנכונות לתרום ולעזור. הוא היה מעורב במתרחש ומעודכן דרך קבע בחדשות. במסגרת לימודיו ואח"כ בשירות הצבאי צבר חברים רבים המעידים על תכונותיו הטובות.

תחביביו הבולטים של אלדד היו כדורגל וקריאה. החל מילדות אהב אלדד לשחק כדורגל מהארץ ומחו"ל. בשנה האחרונה עבר אלדד קורס מאמני כדורגל והיה מנוי למשחקי קבוצת הכדורגל אותה אהד עוד מנעוריו - מכבי תל-אביב. בתקופה זו הספיק אלדד לצפות בהופעה של הזמר רוג'ר ווטרס, מנהיג להקת פינק פלויד, שהתקיימה בישראל בכרם שלום וכן בשתי הופעות של אהוד בנאי. בין הספרים שעל מדפיו היו "אם יש גן עדן", הספר עליו מבוסס הסרט "בופור", ספרים של אתגר קרת וכן ספרי פילוסופיה ויהדות.

אלדד יצא לשירות מילואים אליו נקרא לאחר שסיים את המבחנים במסגרת המכינה בבר אילן. בתקופת המילואים שוחח עם בני משפחתו וסיפר על חוויותיו. שלושה ימים לפני החטיפה השתתף בטקס האזכרה השנתי לאמו ולאחר מכן צפה עם אחיו בגמר משחקי המונדיאל בין איטליה לצרפת. למחרת, חזר לשירות המילואים.

בט"ז בתמוז תשס"ו (12.7.06), היום האחרון לשירות המילואים, בשעה 09:05 בבוקר נחטף אלדד ללבנון, ביחד עם רס"ר אהוד גולדווסר ז"ל, לאחר שרכב הסיור בו נסעו הותקף ע"י ארגו החיזבאללה. מיד לאחר חטיפתם פרצה מלחמת לבנון השנייה.

לאחר החטיפה החלה פעילות ציבורית ענפה להחזרתם של אלדד ואודי הביתה אשר כללה פגישות עם מנהגים בארץ ובעולם, עצרות, הפגנות ואירועים רבים בסיסמא "ושבו בנים לגבולם". פעילות זו זכתה לתמיכה רבה מכל שכבות העם על כל רבדיו.

בבוקר יום רביעי, 16 ביולי 2008, י"ג בתמוז תשס"ח, לאחר 735 ימים של אי ודאות לגבי גורלם הוחזרו גופותיהם של אלדד ואודי לישראל. מותם התרחש בעת החטיפה.

ביום חמישי, 17 ביולי 2008, י"ד בתמוז תשס"ח, הובאו אלדד ואודי לקבר ישראל למנוחת עולמים. אלדד - בבית העלמין הצבאי בחיפה. אודי - בבית העלמין הצבאי בנהריה.

לאחר החטיפה גילו בני משפחתו של אלדד שתי מחברות בהם כתב סיפורים קצרים ושירים.

ביום הזיכרון לחללי צה"ל 2006, חודשיים ו - 12 ימים לפני החטיפה, לפני מותו, כתב אלדד במחברתו:

"ואולי יש נחמה

בקצה של הקצה

יש תקווה שטוב יקרה

יש זיכרון ויש אמונה

שמותכם הוא לא לשווא

גיבורי התהילה במותם

צוו לנו חיי שלום,

יהי זכרם ברוך".



יהי זכרו של אלדד ברוך.