סמל בן-ציון שיף ז"ל

קורות חיים

בן-ציון, בן מינה ומשה, נולד ביום י' באב תש"י (24.7.1950) ברעננה. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "יבנה" ברעננה ובבית-הספר הממלכתי-דתי "מעלות" בבני-ברק, אחרי-כן המשיך את לימודיו בישיבה התיכונית "כפר גנים" בפתח-תקוה. בן-ציון (שכונה גם "בנצי") ידע ילדות מאושרת בבית חם ואוהב. כשמשפחתו גרה ברעננה, בילה זמנו בהשתובבות ובמשחקים בפרדסים ובשדות שבסביבה. הוא היה תלמיד מצטיין וכבר בילדותו התבלט כמארגן וריכז את רוב הפעולות של בני גילו. אולם כשעברה משפחתו לבני-ברק, והוא אז בן 8, נתקל בקשיי הסתגלות ממושכים, והדבר התבטא אף בלימודיו. משעבר ללמוד בישיבה בכפר גנים, שוב מצא מקומו. הוא שקד על לימוד התורה והלימודים הכלליים והגיע להישגים רבים. אחרי-כן המשיך לימודיו במכון התורני הפדגוגי בישיבת הדרום ברחובות. לדברי בן כיתתו, היה בן-ציון דובר הכיתה ונציגה לפני המורים והיה מארגן מסיבות ותחרויות בין בתי-ספר שונים. הוא היה טוב-לב ואוהב אדם, ובן מסור למשפחתו.

בן-ציון גויס לצה"ל בסוף יולי 1968 והוצב לנח"ל במסגרת "ישיבת הסדר". לאחר הטירונות, עשה שירות בשל"ת. אחרי-כן הוצב לגדוד ולאחר שהשתלם בקורס צניחה ועבר אימון מתקדם, נשלח שוב לשל"ת בישיבת הדרום. האימונים המפרכים היו קשים עליו, אך בכוח רצונו ועקשנותו עמד בהם והיה גאה מאוד בסמל הכנפיים ובכומתה האדומה שלו כצנחן. לדברי חברו, התבלט כחייל טוב והירבה לעזור לחבריו. אחרי-כן נשלח לתעסוקה מבצעית בגדוד של חניכי נח"ל, ושירת בערבה במארבים ובמרדפים, ושוב עשה בשל"ת.לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בחטיבה של חיל השריון, ושירת בה כרובאי חרמ"ש. בן-ציון לימד במירון בכיתות של חטיבת הביניים ולדברי חברו שם, היה מורה לדוגמה. הוא לימד וחינך כמורה ותיק, אף בשנת עבודתו הראשונה. מעולם לא התעייף מההוראה ועד השעות הקטנות של הלילה היה מכין את השיעורים, כדי להקל על תלמידיו להבין את החומר. הוא היה אומר שצריך לנצל את הזמן והיה משוחח עמם בנושאים שונים עד אחרי חצות הלילה. הוא לא חשש ללמד תלמידים שלא רצו ללמוד ושמורים אחרים התייאשו מהם והשתדל לפתור את בעיותיהם. לפי דרכו היה עוזר לתלמידיו ומעודדם, וגם לאחר שסיים את עבודתו במירון, שמר על קשר עם תלמידיו והוסיף לכוונם. בשעה שלימד במירון, השתלם גם בקורסים שונים בשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת.

כשסיים את לימודיו בישיבת כפר גנים, נשאר בקשר הדוק עם המוסד ובכל הזדמנות היה בא לבקר שם או לקבל עצה והדרכה מראש הישיבה. כאשר סיים את עבודתו במירון, הדריך במשך שנה בישיבת כפר גנים ולימד בבתי-ספר בסביבה. הוא ארגן פגישות מחזור של בוגרי הישיבה וריכז את הקשר בין בני כיתתו לשעבר. בשנת תשל"ד החל ללמוד בחטיבת הביניים בגבעת שמואל, קיבל עליו מערכת שעות קשה והתכונן עוד להמשיך ולהשלים את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן. בתקופה הקצרה שעשה בבית-הספר התמסר ללא ליאות לתכנון עבודתו ולארגון המעבדה לאלקטרוניקה בבית-הספר, שבה אמור היה להדריך קבוצות של תלמידים במשך השנה. בזמן הקצר הזה הצליח להתחבב על תלמידיו ועל מורי בית-הספר.

כשפרצה מלחמת יום הכפורים נקרא בן-ציון ליחידתו. הוא השתתף בקרבות בגזרה הצפונית בסיני, כרובאי חרמ"ש בפלוגת סיור. לדברי מפקדו, השפיע על חבריו בטוב-לבו ובאהבת האדם שלו, ובאחת ההפוגות בין הקרבות הקשים חילק לחיילים את "התפילה לפני היציאה לקרב" והעיר בחיוך, שישימו לב, שגם לשאינם מאמינים לא תזיק התפילה. לדברי מפקדו, יצא שם בפלוגה לדבקותו במשימה ולמסירותו, בכל הזדמנות כתב למשפחתו מכתבים מרגיעים ואופטימיים ודרש בשלום כל אחד מבני המשפחה.

ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) נפגע ונהרג כשניסה לחלץ את ג'יפ הסיור מאש הפגזה ארטילרית כבדה, בתעוז "מרור", דרומית לקנטרה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הוא היה אהוד על כל חיילי פלוגתו וזכה להערכה מלאה ממפקדיו ומחבריו כאחד". הוריו תרמו לזכרו ארון קודש וספר תורה לבית-כנסת.