רב"ט דניאל האז ז"ל

קורות חיים

בן שושנה ומאיר, נולד ביום כ"ד בכסלו תשט"ז (9.12.1955) בקליבלנד שבארצות-הברית. דניאל קיבל חינוך מסורתי ולאומי בבתי-ספר עבריים בעירו. תחילה הוא למד בבית-ספר יסודי, ואחרי-כן ב"מתיבתא", אקדמיה לעברית בקליבלנד. דניאל היה חבר פעיל ב"בני-עקיבא", ומילא תפקידים מרכזיים במחנה-קיץ שהתקיים ליד קליבלנד. הוא היה גם מדריך בענפי ספורט שונים.

מילדותו גילה דניאל כשרון נדיר בעבודת-כפיים. הוא התמסר לעבודת מכניקה עדינה, לעבודת אלקטרוניקה, ובאמצעות העבודה ביטא את עצמו. כשהיה בן 10 שנים בנה רובוט מדבר. בן 14 שנים היה כשבנה דאון, ובו טס. כל דבר שעשה דניאל היה מדוקדק ומושלם. הודות לכישוריו הוא למד לעצב תכשיטים מזהב ומאבני-חן.

עם סיום לימודיו התיכוניים בקליבלנד עבר דניאל לניו-יורק, והשתלם בה בעיצוב. הוא הוכיח את עצמו כאמן יוצר, אולם הסיח את דעתו מן היצירה והחל להתעניין יותר ויותר בגורל העם היהודי. מנעוריו היה דניאל מעורב בכל אירוע שבו הותקף יהודי.

בשנת 1979 הוא החליט לעלות לארץ. אחרי שעלה, התחיל דניאל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. מטרתו העיקרית הייתה לקלוט את רוח השפה העברית. הוא ביקש להיות "צבר", להיקלט במהירות בחברה הישראלית.

בשנת 1980 התגייס דניאל לשרת בצה"ל, ביחידת נח"ל. גם בשירותו בצה"ל הוא ראה דרך להיקלט בארץ. כושרו הגופני המעולה ומסירותו סייעו לו לעבור בהצלחה את אימוני הטירונות. הוא אף עזר לחבריו ביחידה ועודד אותם. דניאל עבר קורס מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. מהנח"ל הוא הועבר לגדוד חי"ר. כמפקד כיתה, ראה דניאל את עצמו גם כמחנך. הוא כתב לחבריו: "אני חושב שזו הזדמנות בשבילי לחנך נוער בשירות הצבאי. אני משתדל להראות דוגמה אישית, למען אהבת הארץ".

בפברואר 1982 הוא סיים את שירותו הסדיר, עבר ליחידת מילואים והשתקע בעופרה. הוא קיווה לבנות ביישוב החדש את ביתו. תוכניתו הייתה להקים בעופרה מפעל לייצור תכשיטים, שבו יעבדו נכי-צה"ל.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל לא היה דניאל בין הראשונים שגויסו. הוא הצטער על כך, פנה למפקדיו וגויס. בראש-חודש אב תשמ"ב (21.7.1982) הוביל דניאל את יחידתו לסיור, לסריקת בוקר ליד הכפר מנצורה שבלבנון. הוא נתקל במארב מחבלים, הסתער על האויב ובחילופי האש נפגע ונהרג. בן 27 שנים הוא היה במותו.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "הוא היה ציוני בכל רמ"ח אבריו. דניאל היה שומר מצוות, אהב את הארץ והטבע, היה אהוב ומקובל על חבריו".

דניאל הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים וארבע אחיות. חבריו הוציאו לאור לזכרו חוברת המעלה את דמותו כאדם יוצר, בעל דמיון וחזון ציוני. על-שמו הוקמה ספרייה תורנית בעופרה. קהילת קליבלנד התייחדה עם זכרו בעצרת-עם. בירושלים הוקם מרכז ע"ש דני האז ז"ל, המסייע לעולים חדשים מקליבלנד ארה"ב.