רב"ט יהושע מרדכי עזריאל שייע דיאמנט ז"ל

קורות חיים

בן אברהם-אבא (הכהן) וטובה-רבקה. נולד ביום כ"ז בכסלו ת"ש (9.12.1939) בתל אביב. ההורים, חברי תנועת נוער ציונית בפולין, עלו לארץ בשנת 1936 וביתם היה חדור אהבה למולדת ואת שלושת ילדיהם חינכו ברוח דתית-לאומית. בן שנתיים היה יהושע כשהמשפחה עברה לגור בבני ברק.

יהושע למד בבית הספר היסודי "יהלום" ברמת גן, המשיך את לימודיו התיכוניים בבית ספר דתי בבני ברק וב"ישיבה" של "בני עקיבא" בכפר הרא"ה. השתייך לתנועת "בני עקיבא" ולחוג בוגרי התנועה של המשמרת הצעירה במפלגה הדתית הלאומית. אחרי שנה אחת של לימודים ב"ישיבה" בכפר הרא"ה נאלץ להפסיק את לימודיו ולהיחלץ לעזרת המשפחה כאשר הורע מצבה הכלכלי. את מקצוע אביו (אריגה) למד תוך שבועיים אבל יחד עם זאת המשיך בלימודיו האקסטרניים.

בשנת 1957 גוייס לנח"ל יחד עם חבריו לגרעין "אמונים" ואת תקופת ההכשרה עשה בקיבוץ לביא. לאחר מכן נשלח לרכז את סניף "בני עקיבא" בבני ברק. כאשר נגמרה תקופת ההדרכה עבר את האימון המתקדם ביחידת הנח"ל המוצנח וכוחו הגופני הרב עמד לו באימונים הקשים; הוא גם עזר לאחרים להתגבר עליהם. עם תום שירותו הסדיר היה יוצא למילואים ושירת בחיל הצנחנים.

לאחר שירותו עבד בבית האריגה כדי לעזור בפרנסת הוריו, ובלילות שמע הרצאות באוניברסיטת "בר אילן" בפקולטה להיסטוריה ולסוציולוגיה. כן ריכז את עבודת המשמרת הצעירה בעיירות הפיתוח וביישובי העולים והתעניין מאוד בנוער העולה. אהבתו הגדולה ביותר היתה לארץ ולנופה, ובמרחביה טייל הרבה. לאחר שסיים את הלימודים בבית הספר למורי דרך היה מדריך בטיולים רבים ובעיקר לתלמידי בתי ספר ולתנועות נוער. בהדרכתו הדביק את המשתתפים בטיולים באהבת הארץ.

בקיץ של שנת 1965 נשלח יהושע על ידי המזכירות העולמית של בני ברק להדריך במחנות קיץ ובסמינר למדריכים של "בני עקיבא" באירופה. היה מעוניין גם בספורט והדריך תלמידי בית ספר בכדורגל. חיבב את הצילום ושקופיותיו היו ליווי של הסבר בטיוליו. בין שאר הדברים הצטיין במשחק השחמט והגיע לכמה הישגים חשובים בנצחו "יריבים" בעלי שם-עולם במשחקים סימולטניים (פעם בשנת 1964, כאשר ניצח את אלוף העולם מברית המועצות, ופעם שניה, בשנת 1966 - את רב האומן מיוגוסלביה). בשנה האחרונה היה מורה ומחנך בגימנסיה "שלווה" בתל אביב ובסמינר למורים בגבעת וושינגטון. כשם שהיה בן נאמן להוריו היה חבר טוב לחבריו ומורה ומדריך מסור לחניכיו. הוא לימד בכיתות הגבוהות את לימודי התנ"ך, ההיסטוריה, הסוציולוגיה והאזרחות.

השתתף במלחמת ששת הימים ונפל בקרב שנערך בשייח-ג'ראח בירושלים הבירה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות. לפני נפלו אמר לאחד מחבריו לנשק כי אם לא ישוב יאמר להוריו שלא יצטערו מפני שהוא שמח שניתנה לו הזכות להילחם על שחרור ירושלים.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

סניף בני ברק של ארגון "בני עקיבא" כתב ספר תורה על שמו והכניס אותו לבית הכנסת של הסניף במקום. פינה מיוחדת על שמו ולזכרו נקבעה בספריית האוניברסיטה "בר אילן". באוגוסט 1968 נערכה לזכרו תחרות שחמט. בביטאונה של אוניברסיטת "בר אילן" הועלה זכרו. ברבעונם של מורי בתי הספר העל יסודיים "מעלות" הובאה רשומה עליו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו האחרון. זכרו הועלה בספר "במעלות גיבורים", בעריכת ישראל ארליך, ועמודים מספר הוקדשו לדמותו. ספר בשם "יהושע" הוצא לאור על ידי חבריו לגרעין "אמונים" של "בני עקיבא". בכרך ד' של "גווילי אש", ילקוט עיזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעיזבונו.