סמ"ר אברהם נחום ז"ל

קורות חיים

אברהם בן כלימה ועמוס, נולד בטריפולי שבלוב ביום ד' טבת ת"ש (16.12.1939). עלה ארצה במסגרת עליית הנוער בשנת 1952. התחנך בבי"ס תיכון-חקלאי "עליה" בפתח-תקוה ובסמינר למורים ומדריכים דתיים בירושלים. השתלם באוניברסיטת בר-אילן. היה תלמיד מצטיין, במיוחד בלימודי החלקאות והבלשות, וידע חמש לשונות על בוריין. אברהם היה בן תורה שגלומות בו אהבת ישראל ואהבת האדם, דקדק והקפיד בכל מצווה קלה כבחמורה. הוא היה נוח לבריות, איש סוד נאמן, בעל אורך רוח וסבלנות מרובה. מעולם לא הקפיד עם זולתו, ותרן היה, רחק מריב ורדף שלום. אהוב היה ומכובד על הבריות, מוכן לעזור לזולת, אדיב, עדין-נפש ונעים הליכות.

אבהרם גוייס לצה"ל בסוף יולי 1957 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס מש"קי מקלעים. מטעם הגרעין שלו נשלח כמדריך לקיבוץ חפץ-חיים ואחרי-כן שירת כמפקד כיתה בכרם-שלום, שעל גבול רצועת עזה. בתעודה שניתנה לו לפני ששוחרר מן השירות כתבו מפקדיו: "אברהם הוא חייל טוב וממושמע, בעל יכולת טובה, המבצע את כל המוטל עליו במסירות רבה לתפקידו".

לאחר שהשתחרר מן השירות הצבאי הסדיר הקדיש עצמו לחינוך ולהוראה. הוא הדריך נוער עולה, לימד במוסד שלמד בו בנעוריו - מוסד "עליה", נשלח לקנדה ועסק שם בפעולות חינוך כארבע שנים, ועשה נפשות רבות לעלייה לארץ. כשחזר משליחותו היה מורה-יועץ באור-יהודה.

אברהם היה בן נאמן להוריו, בעל מסור לאשתו שרה, ואב אוהב לשתי בנותיו - מיכל וצופיה. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גוייס אברהם ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום הראשון למלחמה, יום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע ונהרג בהפגזה ארטילרית בעמדת לחימה במעוז "מפרקת". תחילה נחשב כנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח-תקוה.

השאיר אחריו אישה ושתי בנות, אם, שלושה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

בן 34 בנפלו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם לחם בגבורה רבה נפל בהגינו על חבריו ועל העורף. הוא היה אדם ולוחם למופת. אנו, מפקדי היחידה וחייליה, כואבים יחד עמכם, דמותו תישאר תמיד אתנו".

משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "מעלות קדושים" בפתח-תקוה. את ספר התורה כתבה קהילת "שערי תפילה" בקנדה.