תפריט נגישות

רס"ן אהוד בר סבר בורובסקי ז"ל

אהוד בר סבר
בן 26 בנפלו
למד באוניברסיטת בר אילן
בן רינה וזאב
נולד בקיבוץ אלונים
בא' באב תש"ז, 18/7/1947
התגורר בראשון לציון
התגייס ב-אוקטובר 1965
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ברק" (12)
נפל בקרב
בכ"ז בתשרי תשל"ד, 23/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מזרעת בית ג'אן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 01, שורה: 05, קבר: 07.
הותיר: אישה - כרמלה ובת - טל, הורים, אחות ואח. בתו יעל נולדה כשבוע אחרי נפלו

קורות חיים

אהוד, בן רינה וזאב, נולד ביום א' באב תש"ז (18.7.1947), בקיבוץ אלונים. הוא למד בבית-הספר היסודי בצהלה והמשיך בבית-הספר התיכון "אליאנס" בתל אביב. לאחר שנת לימודים אחת עבר ללמוד בפנימייה הצבאית בחיפה. אהוד היה בן הדור השלישי של מגינים ולוחמים. אביו, אלוף משנה במילואים, שירת במנגנון "ההגנה" ובצבא הקבע. סבו מצד אביו היה איש העלייה השנייה וחבר פעיל באגודת "השומר", וסבו מצד אמו היה איש "גדוד העבודה" של יצחק שדה.

מילדות התחנך אהוד על ברכי מסורת העבודה וההגנה וכיוון שמלבד היותו תלמיד קשוב ומהיר תפיסה, היה גם עצמאי באורח חייו וידע להגשים את רצונותיו, החליט להכין עצמו לחיים באמצעות הפנימייה הצבאית. באותה תקופה עשתה משפחתו במזרח אפריקה בשליחות צה"ל, ולמרות שהיה לבדו, סיים בהצלחה את לימודיו בפנימייה. חבריו ללימודים זוכרים אותו כתלמיד מלא חיוניות ופעלתנות. הייתה בו אותה מזיגה נפלאה של תום, המיוחד לאנשים צעירים מאוד, עם כובד ראש, רצינות וכושר החלטה. מוריו העריכו את בהירות מחשבתו ואת כושרו המיוחד לפשט דברים מסובכים, ואילו ידידיו אהבו להיות במחיצתו וליהנות מן ההומור השנון שלו ומן האווירה הטובה שהשרה סביבו.

אהוד ידע להעריך נכונה את כשרונותיו ובחירתו בחיי הצבא, כדוגמת אביו, חשפה את כל האוצרות שהיו גנוזים בו.

אהוד גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1965 והצטרף לחטיבת "גולני". כבוגר הפנימייה הצבאית הוצב לגדוד "ברק" כמפקד כיתה ובמסגרת הגדוד החל להתקדם במהירות בסולם הפיקוד. מפקדיו, שעמדו מיד על יכולתו ועל כישוריו היוצאים מגדר הרגיל, מיהרו לשלוח אותו לקורס קצינים, והוא השלימו בהצלחה רבה. אחרי-כן השתלם בקורס קציני מרגמות ובתפקיד זה השתתף במלחמת ששת הימים, בקרב העקוב מדם על תל-פאחר. בקרבות אלה נתגלו סגולותיו כמפקד מחונן וכלוחם מעולה ובמלאת לו עשרים ואחת שנים כבר התמנה מפקד-פלוגה.

מפקדיו באותה תקופה העריכו אותו הערכה גבוהה ביותר לפי טפסי הדיווח התקופתי הנהוגים בצה"ל. הם ציינוהו כבעל הצלחה יוצאת מן הכלל בתחום השליטה והמנהיגות וכבעל תפיסה מצוינת ותושייה רבה. הוא הוגדר כקצין מסור ואחראי ביותר ויעיל מאוד בכל מצב. ידיעותיו המקצועיות נחשבו מעולות ויחסו לפקודיו, חברי ומעורר אמון וביטחון.לאחר שהשלים קורס צניחה וקורס מ"פים השתתף בקרבות מלחמת ההתשה בכל הגזרות: בבית שאן, בתעלת סואץ ובפעולות הגמול בלבנון.

באותה תקופה נשא לאישה את כרמלה רוטמן, בת רחובות, והקים אתה את ביתו. הוא המשיך לשרת בחטיבת גולני, במסגרת שירות הקבע, כקצין מבצעים חטיבתי וכמפקד פלוגה בקורס מפקדי-כיתות.

בשנת 1970 הועבר לבה"ד 1, בית-הספר לקצינים של צה"ל, בתפקיד מפקד-מחלקה, ואחר כך כסגן מפקד פלוגה. הוא העתיק את ביתו למצפה-רמון ושם גם נולדה בתו טל. שלוש שנים שירת בבה"ד 1 ומילא תפקיד מרכזי בקידומו של בית הספר לקצינים ובפיתוח תורת הלחימה של חיל הרגלים. תפקידו האחרון היה עוזר המדריך הראשי בבה"ד אחד.

בהמלצת מפקדו נשלח בשליחות המגבית לארצות-הברית וגם שם הצליח בתפקידו ורכש לו ידידים רבים, המקיימים קשר הדוק עם אלמנתו עד היום. לאחר שובו נשלח על-ידי צה"ל ללימודים אקדמיים. הוא נרשם ללימודי הגיאוגרפיה ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, אך מלחמת יום-הכיפורים קטעה את תוכניותיו.

במלחמת יום הכיפורים השתתף אהוד בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת הגולן, תחילה במסגרת כוח מאולתר והחל מן היום השלישי למלחמה - כסגן מפקד גדוד "ברק". הוא פקד על כוח הצומת במזרעת בית-ג'אן ובמשך שלושה ימים רצופים הדף התקפות נגד כבדות של כוחות שריון וקומנדו סוריים.

אור ליום כ"ז בתשרי תשל"ד (23.10.1973), שעה אחת לפני כניסת הפסקת-האש לתוקפה, נפגע אהוד מרסיס פגז ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו אישה בהריון ובת- טל, בתו השנייה, יעל, נולדה שבוע לאחר נפילתו. הורים, אחות ואח.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה