אבשלום מקייטן מספר: "... באחד הדילוגים, האוגדונר, אלי אמיתי הגיע אלינו למוצב וראה שאנחנו סורקים באמצעי לראיית לילה בשעה שיש כבר ניצני אור בחוץ ואז הוא שאל את עידן: "תגיד , למה אתם מסתכלים במכשיר לראיית לילה ולא במשקפת?"
ועידן ענה: "מכיון שעדיין אי אפשר לראות עם המשקפת בברור.
והאוגדונר אומר לו , "יש אור בחוץ אז תשימו את המשקפת".
עידן לא ויתר והתעקש "אם נשים את המשקפת לא נראה כלום".
והאוגדונר התעצבן ואמר: "יש בחוץ אור אז למה אתם עובדים עם מכשיר לראיית לילה - מכשיר לראיית לילה זה ללילה".
ומכיון שעידן לא ויתר אז האוגדונר הרים את קולו וצעק: " אתם כן תיראו עם משקפת ואתה חצוף , ואל תתחצף אלי".
ואז עידן נרגע ואני , בינדר וסמי עומדים מאחור, המומים לגמרי וחושבים על האפשרות שעידן עף מהעמדה, אנחנו נתחן את המשמרות והוא יבלה בכלא. לבסוף שמנו את המשקפת ולאחר שלא ראינו כלום החזרנו את האמצעי לראיית לילה.
ואז עידן בשיא העצבים אמר: "מה הוא בכלל מבין - הוא אוגדונר - שיתעסק באוגדה ואנחנו תצפיתנים - נתעסק בתצפית, והוא ראה שהוא טעה אז הוא התקפל וברח מפה...".
גל קנטור מספר: "...באחד המד"סים בתקופת ההכשרה רצנו איזה חמישה ק"מ בחולות שיבטה. אלפר ואני רצנו בין האחרונים, ולקראת הסוף פתאום אני רואה את אלפר ובריש עושים בינהם תחרות ועוקפים אותי בריצה מטורפת.
עידן התאמץ בצורה מדהימה, ממש יכולתי לשמוע את ההתנשפויות שלו ואני נשארתי מאחור (די מתוסכל - יש לציין) אני לא זז ועידן לוחץ. ועכשיו אני יודע שזה אחד מרגעי ההתעלות הפיזיים של עידן...".
מוטי פוגל מספר: אחד הזכרונות שלי מעידן זה סוף הקמ"י, הגענו לסוף שבוע במחנה ירדן, אחרי תקופה שהיינו בדרום ומרגישים את האוירה של סוף הקמ"י ומתחילים להתארגן לתרגיל מסכם. אני הייתי בתפקיד סמל הצוות וחילקתי את הפק"לים שיהיה מצב פחות או יותר הגיוני (לפי התפקיד והמשקל). לאלפר אמרתי "אתה לוקח רק מכוון וכמובן תארגן תיק עם אוכל ". עשיתי חישוב שאני סוחב, גברא וגדול כך שלא היתה בעיה. מאוחר יותר אני מגיע לאוהל ורואה פריג'דר מסודר עם 5-6 במבות, שוקולדים בקיצור הרבה מאוד אוכל ...
ואיפה המכוון החצובה?
שאלתי אותו: "אלפר! מה קורה?
וכמובן בתשובה האופיינית: "פוגל! יהיה בסדר".
אורי בריש מספר: "...באחד המסעות שהיו בתקופת ההכשרה, התברברנו קצת בדרך והיינו צריכים להסתובב ולחזור על עקבותינו, ובאותו רגע פתחנו אלונקות. הצוות שלי היה קטן מאוד, היו בערך 5 אנשים שסחבו אלונקה.
אני, חרגתי מהמנהג של לתת לחבר'ה לקלל את עצמם ונכנסתי מתחת לאלונקה ופתאום משהו הוציא אותי החוצה ואני המשכתי ללכת קדימה מאחור אני שומע מישהו מתנשף בצורה רצינית, אני מסתכל אחורה וקולט את אלפר שם את האלונקה על הגב שלו כשהוא אוחז בשתי המוטות בבת - אחת.
זאת הפעם הראשונה שהתחלתי לראות שינוי אצל עידן - חייל שלא היה מורעל אבל עשה את העבודה ולא רק לעצמו אלא בשביל כולם...".
סמי קולט מספר: "כשהגעתי לחפיפה שלי עם מצקר, המפק"צ הקודם של צוות 8, עברנו על כל חייל וחייל , הוא סיפר לי הרבה על כל חייל: תכונות חיוביות, שליליות, ועל עידן הוא לא סיפר הרבה, הוא רק אמר "זה החייל שאחראי על החישובים בצוות, המדידות והמספרים זה השטח שלו, הוא לא דיבר הרבה ובטח לא יצא לך לדבר איתו הרבה אבל אם אתה צריך לחשב משהו זה עידן".
נכון, בהתחלה הוא לא דיבר הרבה אבל מהר מאוד הענינים השתנו.
במשמרות הארוכות בדלעת מדברים המון, בעיקר על מוסיקה. שקט אבל עם הרבה מאוד בפנים.