אלבום תמונות
דברים לזכר אביטל ואבי בערב זיכרון שנערך במושב תקומה במלאת שנה לרציחתם בידי בני עוולה
דברים שנאמרו ע"י אמא מלכה:
אבי ואביטל היקרים
בחרנו להנציח יום זה דווקא כי הערב לפני 5 שניםנישאתם. ואת אביטל את בת-המצווה שלך חגגנו כאן לפני 16 שנה. אמנם נולדת בכ"ח תשרי אך שראל אחיך הצעיר אמור היה להיוולד בדיוק באותו זמן ולא רצינו לערבב שמחה בשמחה.
אביטל ואבי עברה שנה שלמה. כל כך הרבה דברים השתנו מאז. החיים שלנו שונים מאוד ממה שהיו לפני שהלכתם.
אבא לא יוצא למשק לפני שיגאל ונדב מתייצבים בגן וזה יכול להיות לפעמים בשעה 9:00 בבוקר. אני הפסקתי לעבוד כדי שיהיה לי הכוח , הסבלנות והחיוך לאחר-הצהרים עם יגאל ונדב.
אביטל ואבי, נדב הגיע אלינו לתקומה כשהוא עדיין רק בתחילת הזחילה והיום נדב מדבר בלי הרף מטפס על כל מתקני השעשועים שליד ביתנו. ילד המחייך כל הזמן ויודע לשיר את כל השירים ששרתם בבית.
נדב מסתכל על כל התמונות שלכם שמפוזרים בכל פינות הבית, מצביע ואומר: "הנה אבא" "הנה אמא" ויגאל הילד החמוד שלא סתם, אבי, כינית אותו פילוסוף. ילד רציני. ידען גדול. אך יחד עם זה, אבי ואביטל דעו לכם שם במרומים שהוא ילד עליז ושמח.
לפעמים נדמה לי שהלכתם לפני הרבה זמן. אבל, במחשבה אותו לילה איום לא נשכח לעולם. כאילו זה היה רק לפני שעה.... אני מזילה דמעה. חושבת ובוכה ונזכרת כל פעם מחדש.
אך כשאנו רואים את יגאל ונדב אנו מלאי גאווה. אני חושבת שהדרך הקלה והטובה להתמודדות עם האובדן והכאב היא לנסות להדמות אליכם וללמוד מדרכיכם, לקחת פרטים מאישיותכם ולאמצם אצלנו.
האובדן והכאב המשותף גרמו לקירוב וגיבוש המשפחה. סבא עודד וסבתא חוה שותפים מאוד לגידולם של יגאל ונדב. חוה ואני משוחחות בטלפון לפחות פעמיים ביום. וסבא עודד מדבר עם אבא הרבה יותר.
סבתא חוה עושה מאמצים אדירים ומגיעה לתקומה אחת לשבוע ולפעמים יותר. וגם יגאל ונדב נוסעים אחת למספר שבתות אליהם הביתה ותמיד חוזרים שמחים ומאושרים. גם המשפחה המורחבת שלך אבי ושלך אביטל עושים מאמצים אדירים ושומרים על קשר רציף ונעים.
נעים להיפגש ולהיות תמיד ביחד. אבל השמחה לא שלמה, בכל אירוע משפחתי אתם חסרים לנו וזה כל כך מורגש ובולט. אבל החלטנו במשפחה להמשיך לשיר, לעבוד, לטייל ולשמוח כפי שאתם הייתם רוצים שנמשיך.
והיום כשאנו מסיימים שנה ועומדים בפתחה של שנה חדשה שבה חיליק והודיה הודיעו לנו שהם רוצים להתחתן לפני חנוכה.
אבי ואביטל אני יודעת שתהיו לנו חסרים מאוד בערב מיוחד זה . אבי ואביטל, זכרונכם חי עמנו בערב זה שבארגונו עזרו המשפחה וחברים, ואת אביטל תחסרי לי באופן מיוחד, לא יהיה לי עם מי ללכת לקנות שמלה, עם מי ללכת לקנות בגדים ליגאל ונדב. אני נזכרת באותם ימים בם היינו חורשות את הקניונים – כי לעירית אחותך אין אך פעם זמן פנוי. רק הגעת לתקומה ואני שריינתי יום עבודה חילופי ויצאנו יחד לטייל.
אבל כאמא אני חייבת להיות שמחה ומאושרת בהחלטתם ואני בטוחה שיגאל ונדב יתנו לנו את הכוחות.
אבי ואביטל זכרכם לעולם לא יסור מאיתנו, תמיד תהיו בליבנו. היו לנו מליצי יושר שם במרומים.
באהבה ובגעגועים
כל המשפחה.