אלבום תמונות
לשי, אחי היקר.
כשאתה נולדת, אני קיבלתי מתנה. היום אני יודעת שבאמת היית מתנה.
בגיל 17 נודע לי שהייתה לי אחות תאומה שקראו לה דנה, אבל היא נפטרה כמה ימים לאחר הלידה. כשאתה הגעת היית השי שלנו.
אני אמנם לא זוכרת יותר מדי מהתקופה שהיינו ילדים, אבל ממה שאני זוכרת, תמיד היה כיף להיות איתך, ממש הייתה אווירה של שמחת חיים מרחפת מעליך ומעל מי שאתה נמצא איתו.
שמחת החיים שלך לא השתנתה לאורך השנים - גם בבית הספר היית המצחיקן.
בבית היית מצחיק את כולם עם חוש ההומור המיוחד שלך.
כשהייתי באה לשאול אותך שאלה קטנה, הייתה מתפתחת שיחה שאי אפשר להסביר אותה במילים... מכל דבר קטן היית צוחק, וכמה שלפעמים רציתי קצת רצינות ממך, לא יכולתי שלא לצחוק יחד איתך ולהרגיש שכלום לא משנה - שהכל בדיחה אחת גדולה.
היה לך גם צד רציני, כמובן. תמיד עזרת בכל מה שיכולת, תמיד נתת מעצמך כדי לעזור לי ולכל מי שביקש את עזרתך.
למדתי ממך כל כך הרבה דברים. כשהיית מסביר לי על המחשב או כל דבר אחר שבו היה לך ידע נרחב, לא היית עושה את זה בהתרברבות אלא בענווה.
אתה אחי הקטן, אבל בשבילי תמיד תהיה אח גדול.
אתה תמיד תהיה איתי ובלב שלי.
אוהבת אותך ומתגעגעת אליך,
אחותך מיכל