אלבום תמונות
שי בננו, יקירנו, אהוב ליבנו ומחמד נפשנו;
נולדת כמתנה לאחר אסון שפקד אותי ואת אמא כאשר איבדנו את בתנו התינוקת, אחותה התאומה של מיכלי שתבדל לחיים ארוכים.
בחרנו אני ואמא שתשא את השם שי כמתנה לנו, הוריך ואחותך מיכלי.
באותו ערב נורא בו קופחו חייך על ידי אותו בן בלייעל יצאת לקנות שי לחברה ונלקחת מאיתנו, שי.
עוד בהיותך ילד קטן זיהינו אני ואמא את הפוטנציאל הגלום בך, יכולנו לנהל איתך דו שיח כאדם בוגר.
עשרים שנה אנו עוטפים אותך בחום ובאהבה, חינכנו אותך לעזור תמיד לזולת. שמחת לעזור בכל הזדמנות למשפחה, לחבריך, ולחברים ועמיתים שלנו הוריך, בתחום המחשוב ובכל תחום שיכולת לעזור ללא שום תמורה, גם כספית, כי כך חונכת ובכך האמנת – שתמורה כספית זה לא הכל בחיים.
גם כאשר דברים לא מצאו חן בעיניך שמחת לעזור ללא שום התנשאות והתרברבות, וכל דבר נעשה על ידך בשקט, בסבלנות ובצניעות.
גם באותו ערב נורא שוב יצאת לעשות מעשה טוב - לקנות מתנה לחברה, ובשבריר של שנייה נגדעו חייך מלאי שמחת החיים על ידי אותו בן עוולה,שהשאיר בליבי ובליבה של אמא חור פעור ופצע מדמם שאין לו מרפא לכל שארית חיינו.
אתה בן, אח, חבר וידיד חייכן ונינוח שעוזר ותומך מלב רחב בשקט ובצנעה.
אתה לנו, הוריך ואחיותיך, מקור הגאווה המשפחתית של משפחת צבאג, שניחן בכישרונות נעלים ורבים מאוד.
שלושים ימים עברו והכל נראה כחלום, חלום בלהות. אך לצערנו וכאבנו, החלום הינו מציאות, מציאות קשה, מרה וכואבת, הסבל על האובדן היקר הינו קשה מנשוא.
ניצבים היום אנו, הוריך, אחיותיך, משפחתך, חבריך, ידידיך ומכריך המומים עדיין מגודל האסון שפקד אותנו..
האובדן בעיקר שלנו משפחת צבאג, שנותרה עם פצע מדמם וחלל ריק.
אני מאמין שאתה רואה היום את גודל האהדה והאהבה שרוחשים לך ידידיך, חבריך, מכריך ובמיוחד חבריך הקרובים, שדלת ביתנו תמיד תהיה פתוחה בפניהם.
שייקה שלנו, לא רק אנו הוריך, אחיותיך ומשפחת צבאג הפסדנו אותך. הפסידה אותך היחידה בה שרתת, חבריך, ידידיך, מכריך ומעבר לכל – המדינה לה יכולת לתרום בידע הנרחב שאגרת במוחך בתחום מערכות המידע, המתמטיקה והמחשוב.
שייקה שלנו, אנחנו אוהבים אותך, ילד נשמה שלנו ותהיה איתנו תמיד.