זיווש',
כמו שאתה יודע, אני לא טובה בכתיבה אלא במציאת שירים המתאימים לסיטואציה,
אבל שיר מתאים שיתאר את המצב לא מצאתי.
לא מצאתי שיר שיראה עד כמה מצחיק היית, כמה ירדת עלי:
"אני אתקשר למלוש", "אביב, איפה אתה", לא יזיק לך עוד כמה סיבובים ב-Ladies "
ועד כמה גרמת לאחרים לשתף איתך פעולה.
לא מצאתי שיר שידגיש את טוב ליבך, כמה היה לך חשוב שיהיה לי טוב או יותר נכון
לכולנו טוב. כש"הכרחת" אותי לנסוע לתאילנד כי אני זקוקה לחופש,
שלקחת לי אינסוף משמרות רק בשביל שלא יהיה לי קשה עם הלימודים,
תמיד אמרת "אני אעשה כל מה שאת ומטר תרצו, בשבלכן הכל".
כל כך אהבתי את הרגישות שלך, ההתיעצויות וההקשבה שלך לתלונות האינסופיות שלי
שעות על גבי שעות על גבי שעות... את המשמרות בהן ניסיתי להקיף את קוטר הזרוע שלך
וקראתי לך "חתיך, איזה חתיך!" ואתה כמובן נבוך וסמוק.
קשה לי לכתוב עלייך בזמן עבר, פשוט לא מובן לי איך עושים את זה.
ניסיתי, באמת ניסיתי למצוא שיר שיתאר אותך,
אבל כנראה עדיין לא כתבו שיר כזה מדהים.
אוהבת וכל כך מתגעגעת אלייך,
מיכל.