אלבום תמונות
"מי באש... ומי בחרב"
יהושע שירת כטנקיסט (בתפקיד טען-קשר) בפלוגה ב' של גדוד 407 בחטיבת השריון 600, אשר היוותה חלק מ"אוגדת שרון" במלחמת יום הכיפורםי. לאחר ההתארגנות הראשונית במחסני החירום ירדה היחידה לסיני. בימים הראשונים של המלחמה נטלה היחידה חלק בקרבות הבלימה הקשים, שנועדו לעצור את הצבא המצרי שפרץ את קו המעוזים ו"שטף" לתוך חצי האי סיני. לאחר ייצוב קווי המערכה (ולאחר כשלון הנסיון הראשון לפריצת קווי האויב), הוטלה על האוגדה המשימה להעברת המלחמה אל עורף האויב - לשטח שמעבר לתעלת סואץ.
לשם ביצוע המשימה היה צורך חיוני לפרוץ דרך ב"תפר" שבין שתי הארמיות המצריות - דאך אשר דרכה ניתן יהיה להעביר את "גשר הגלילים" ובעקבותיו את הכוחות אשר מיועדים היו לתפוס את "ראש הגשר" ממערב לתעלה, על אדמת מצרים. היה זה מהלך שנועד לנתק את הצבא המצרי מהעורף שלו ולכתרו, ועל ידי כך, להביא להכרעה במערכה. ליל החמישה עשר באוקטובר נועד להיות ליל פריצת הציר. תאור חלקה של היחידה בה שירת יהושע באותו לילה מר ונמהר, מובא ב"ספר החטיבה" שהוצא לאחר המלחמה. להלן קטעים מתוכו:
"...דומה כי המשימה הקשה ביותר באותו לילה הוטלה על גדוד 407 שהשתתף בכוח הפריצה. עם רדת החשיכה, יצא כח הפריצה בדרכו אל התעלה. משטח ההיערכות נע הכח בשדרות כשבראשו גדוד הסיור האוגדתי ואחריו שלושת גדודי השריון ולבסוף הצנחנים.
...על גדוד 407 הוטל להיכנס אחרי הגדודים האחרים ולטהר את השטח שבין "טרטור" ו"עכביש"... פלוגה ב' בפיקודו של גלעדי היתה צריכה להמשיך על "לקסיקון" עד צומת "טרטור" ולטהר את ציר "טרטור" מערבה. הלילה היה שקט והגדוד החל נע מזרחה בלי להתקל בכוחות אויב, כשהוא עוקף את "כישוף" מדרום בדרכו ל"לקסיקון". עד מהרה החלו פני השטח להשתנות ואת מקום הדיונות הנמוכות תפסו תעלות עמוקות, תעלותיה של ה"חווה הסינית" שנחפרו על ידי המצרים. היו אלה תעלות עמוקות מאוד שלא איפשרו מעבר טנקים.
...כשהגיע גדוד הסיור ל"לקקן" היה במקום שקט, אך כעבור זמן מה הבחינו המצרים בשריון הישראלי ופתחו באש. היה חושך מוחלט ובמהרה החלו טנקים להיפגע.
...פלוגה ב' נעה כמתוכנן על כביש "לקסיקון" צפונה. מימין נראו שני טנקים בוערים, כנראה של גדוד אחר. הפלוגה עברה אותם ואז החלו טילים עפים לעברם. הם הבינו כי עלו על מארב נ"ט מצרי".
על קורותיו של הטנק בו שרת יהושע, בהמשך אותו לילה, העיד מפקד הטנק, אשר היה היחיד מבין ארבעת אנשי הצוות אשר נותר בחיים, ואלו דבריו:
"... נתקלנו במארב בצומת 'לקסיקון' - 'טרטור'. בתחילה נפגעו טנקים 2ב' ו-3ב'. זזנו כ-800 מטר אחורה ליד הקרונות. ירינו לכיוון ממנו באו טילי הנ"ט. ניסינו לפרוץ שנית, לא זוכר אם זה היה בפעם שנייה או שלישית. טנק המ"פ עלה על מוקש, ורק אז נוכחנו לדעת כי היו מוקשים בצידי הדרך. טנק 2א' פרש זחל, פינינו את הצוות שלו לזחל"מים מאחור. בשעה 03:00 לערך, יחד עם טנק נוסף, נענו לכיוון צפון על ציר 'לקסיקון'... ניסינו לפרוץ את הצומת עוד פעם... לפתע הרגשתי פגיעה בצריח בערך מול הטען-קשר מלפנים... אני זוכר הבהק חזק... התותח היה מכוון מזרחה... עפתי החוצה... ומכאן איני זוכר דבר".
ליל פריצת הציר המתואר לעיל, אשר הוביל בסופו של דבר לשינוי פני המערכה כולה בגזרה המצרית, גבה מחיר דמים כבד. 31 מחיילי גדוד 407 נפלו במלחמה, חלקם הגדול באותו לילה. הבוקה והמבולקה ששררו בלילה הנורא ההוא גרמו לחוסר ודאות באשר לגורלם של אנשי צוות הטנק של יהושע. יהושע הוכרז כ"נעדר".
רק לאחר כארבעה חודשים - שנעו בין תקוות ליאוש - ובעקבות זיהויה של הדיסקית החרוכה שנשאה את שמו, הובא יהושע לקבר ישראל, כשאחר ארונו הולכים מאות רבות של בני משפחה, חברים ומכרים, כשדמעותיהם מתערבבות עם דמעות שמיים שנתכו בגשם זלעפות מעל, ביום חורפי של חודש טבת.