אלבום תמונות
"לכל איש יש שם"
יהושע נולד בחול המועד סוכות, כ"א בתשרי תשי"א, בירושלים, כבן שני להוריו, מאיר צבי ורבקה. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, רבי חיים יהושע רזמיבש הי"ד, שנספה באושוויץ. ...בנו מאיר צבי ששהה בעיר בודפסט בעת המלחמה, הצליח להימלט מצפורני הכוחות הנאציים שעצרוהו עם כניסתם להונגרה ובחסדי ה' הצליח יחד עם זוגתו להבריח את הגבול לרומניה כשהם נעזרים בתעודות מזויפות. מרומניה הגיע בדרך לא דרך לארץ ישראל. כאן הקים את ביתו הפרטי ואף היטה שכם להקמת הבית הלאומי, הן כחבר במחתרת בשורותיו של הארגון הצבאי לאומי ("האצ"ל) והן בשורות צה"ל, במהלך מלחמת השחרור.
"ימינו כצל עובר"
ימי ילדותו של יהושע עברו עליו בירושלים, בשכונת קטמון הישנה שם התגוררה משפחתו. מתמונות הילדות נשקפת דמותו של ילד יפה, בהיר עיניים ושיער, שתלתליו יורדים על מידותיו וחיוך טוב מאיר את פניו. את לימודיו היסודיים החל בבית הספר הממ"ד "במעלה" בירושלים; ומשעברה משפחתו לעיר בני ברק סיים לימודיו בבית הספר "רבי עקיבא מרכז" בעיר. בעקבות חברים המשיך יהושע דרכו לישיבת בני-עקיבא בכפר הרא"ה. שם בישיבה על ראש הגבעה, בצל הדקל הנישא; בשבילי העפר שבין בית המדרש הישן לפנימיית צריפי העץ; בין כיתות הלימוד למגרש הכדורגל - עברו עליו שנות נערותו ובגרותו. הוא התערה חברתית בבני מחזורו (שבט "נחשון"); היה אהוב ונאהב על חבריו; וכדרכו בקודש בלט בהיותו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית-פיזיקלית. בסיום לימודיו בישיבה, לאחר התלבטות באשר להמשך דרכו, החליט להתגייס לצבא במסגרת חיל-השריון.
הוא עבר את כל שלבי ההכשרה החילית: טירונות, מקצועות, צמ"פ ומבצעית. הוא נטל חלק עם יחידתו במלחמת ההתשה, ובשלהי שרותו הסדיר שימש כמדריך קשר בבית הספר לשריון. לאחר שחרורו מהצבא החל למודיו באוניברסיטת בר-אילן, במגמת כלכלה וראיית חשבון. הוא הספיק לסיים שתי שנות לימוד אקדמאיות בהצטיינות כדרכו, תוך שמוריו בפקולטה תולים בו תקוות לעתיד ומנבאים לו גדולות - כפי שהעידו עליו לאחר נפילתו. במקביל ללמודיו - וכדי לסייע להוריו במימון הלימודים - עבד בחריצות במשרד להנהלת חשבונות. ביום הכיפורים תשל"ד התפלל כהרגלו מדי שנה עם בני משפחתו בבית הכנסת של האדמו"ר מספינקא בבני ברק (בית חסידות אליו השתייך סבו רבי חיים יהושע הי"ד לפני השואה) - משם הוזעק במהלך היום הנורא ליחידתו.
"לך דומיה תהילה"
קשה למנות שבחיו של אדם צעיר שנקטף באיבו, כאשר מרבית כוחותיו הפוטנציאליים טרם יצאו מן הכח אל הפועל. אלום דומה כי תאור תכונותיו יכול להעיד במשהו על מה שהיה בו ועל מה שהיה עוד צפון בו, ולמרבה הצער לא זכינו שיתממש. שתי תכונות עיקריות איפיינו אותו - הענווה והכשרון.
יהושע היה שקט מאד מטבעו, מופנם, ממעט דיבור וידוע היה כשתקן. חוט של צניעות וענווה היה משוך עליו בכל דרכיו. מעולם לא נתפס על דברי יוהרה ורהב, אף שהיה לו בהחלט בסיס לכך. את שתקנותו תאר לימים דודו, בדברי זכרון שכתב עליו, כמי שמהלך והוא "נושא עימו סוד גדול".
אלה שזכו להתקרב אליו ידעו לגלות, כי מתחת ל"שכבת השקט" הגוליה רחשו תכונות רבות אחרות, ובהן, רגישות רבה ואהבת הזולת, אופטימיות ושמחת חיים, טוב לב וחוש הומור נפלא. הוא היה גם איש ספר ו"בלע" ספרים ללא הפסקה. טוב ליבו מצא ביטוי בסיוע ועזרה שנתן לחברים שהתקשו בלימודים, תוך שהוא "מושך" אותם אחריו.
לצד מידותיו היה בעל כשרון גדול. יהושע חונן בשכל טוב וב"ראש" מבריק ובכל שלב של חייו גמרו עליו מוריו ומכריו את ההלל. עיקר כשרונו בא לביטוי בתחום הריאלי-מתימטי. כושרו האנליטי בא גם לידי ביטוי בתחביבו הגדול - משחק השחמט. אף שלא שיחק במסגרות רשמיות, הרי שכבר מילדותו "היכה" על לוח השחמט יריבים מבוגרים ומנוסים ממנו. יש בהחלט ב"אופיו" של משחק השח מאפיינים שהלמו את אישיותו: ניתוח בעיות ופתרונן; "ראיית" מהלכים קדימה; איפוק ושליטה עצמית; המעשה עיקר ולא הדיבור.