אלבום תמונות
שערך הבהיר את הערב מאיר
הנמשך כגלות חסרת אפק
וצעדיך בבית, ברחוב ובעיר
ממשיכים המרוץ והדפק.
מה נשאר, רק השיר
הצמיד המעוך ובתך הפעוטה
שתצמח ותגדל ותשאל,
מי היתה אמי
וכיצד נראתה
ועל מה התנכר לה גורל
מה היתה מבקשת מבתה האחת
מה היו צבעי חיוכה
ובאיזו שפה רקמה חלומה
כשבנתה לי עגלת חממה
וכיצד בשניות לא ברורות וספורות
של שפיות ושנינות אחרונה
סככה בגופה על עגלת תינוקות
והפכה חיים מתנה.
ומניין השגת סל עמוס זכויות
של אדם באשר הוא אדם,
האם במרום יעמודו לך אלי
למשמרת שלום בגן.
ואינני יודעת אם לצעק, או לשתוק,
באביב שיבכה כל שנה מרחוק,
כי תמיד אשאר תינקת פצועה
ברחבת בית קופה, במדינה שסועה.
עדנה מיטווך-מלר