סמל רחל רחלי לוי ז"ל

נולדה ב- 4.6.1981 לרחמים והניה וגרה באשקלון.
התגייסה לצה"ל ב- 16.1.2000 ושירתה כתוכניתנית ביחידה מר"צ 6500 נפלה בארוע פח"ע בצומת אזור ב- 14.2.2001, כ"א בשבט תשס"א, ונקברה בבית הקברות הצבאי באשקלון. הותירה זוג הורים, ושתי אחיות-עדי ולימור.
רחלי הבת השניה נולדה, תינוקת שמנמונת וורודה. השם רחלי ניתן לה ע"ש סבתא רחל שתזכה לאריכות שנים. רחלי גדלה ליד סבתה שדאגה לה.
בגן הגננות אמרו עליה:"זאת ילדה שייצא ממנה משהו...היא מיוחדת"המבטים שלה, ההתעסקות במשחקים, הכל היה במחשבה. אני זוכר משפט אחד שהיא אמרה לי בגן טרום חובה:"אבא, כשאני אלך לבית הספר, אני אהיה תלמידה חרוצה ולא תצטרכו ללמד אותי..."
בבית הספר היתה ילדה שקטה , ביישנית ומנומסת - אבל רק בבית ספר, בבית ידעה לריב עם האחיות שלה ולעמוד על זכויותיה.
באסיפות ההורים במשך כל השנים המשפטים עליה לא השתנו: ילדה שקטה, פקחית, לא משתתפת בשיעורים - אבל הבחינות - 100.
המורים התחננו - "רחלי, תשתפי אותנו בידיעות שלך".
יום אחד חזרה מבית הספר, היה להם שיעור בהסטוריה, המורה שאל שאלה, כל הכיתה הצביעה, כל ילד אמר משהו, בסוף הגיעו לרחלי, "עכשיו רחלי תסכם".
כל המורים שלימדו אותה נהנו ממנה, היתה להם הנאה לבדוק את המבחנים שלה, היה לה אפילו גם זמן לקשט את המבחן בכל מיני ציורים ופרחים.
היא כ"כ שמחה שמתקרב יום ההולדת שלה, היא כ"כ אהבה להזמין את הכיתה לימי ההולדת. החיוך מאוזן לאוזן...ראינו כמה שהיא מאושרת.
בכיתה ז' הכינה עבודת "שורשים " וכאן ראינו כמה שהיא יסודית בעבודה. זו היתה עבודה ברמה אוניברסיטאית. רחלי לא החסירה שום פרט, חקרה את אמא ואבא-איך הכרנו, חקרה את סבא וסבתא-איך הם הכירו. כל עבודה הייתה אצלה יסודית.
את הכיתה שלה חילקו לכמה חטיבות בעיר. היא נפרדה מכמה חברות טובות שלה, אך היא נשארה יחד עם סיגל יונסי. סיגל ורחלי ליוו אחת את השניה מהגן. שתי בנות שהגורל קשר ביניהן. הן למדו יחד והתקדמו יפה בלימודים. היתה ביניהן תחרות של השגיות-מי מצטיינת יותר. שתיהן היו מצוינות. הן עשו פרויקט משותף בכיתה י"ב בביוטופ וכמובן הציון היה 100.
רחלי סיימה את הבגרות בציון ממוצע 106 במגמה ביולוגית. בנוסף לבגרות היא למדה באוניברסיטה בתוכנית מיל"ה (מוכנות לאוניברסיטה). רחלי למדה משפטים, קרימינולוגיה ויהדות וצברה נקודות במקצועות אלו.
בסיום הבגרות רחלי יצאה לחופשה בחו"ל של עשרה ימים באירופה יחד עם חמש בנות מהכיתה. רחלי מאד נהנתה ותיעדה את הטיול באלבום תמונות מסודר להפליא, לא צריך להרחיב איך האלבום מסודר, פשוט כל מילה מיותרת.
רחלי קבלה 17 קד"צים, ביניהם היה קורס תכנות. רחלי בחרה במקום הראשון גל"צ, מקום שני מש"קית ת"ש ומקום שלישי תכנות. בסופו של דבר, רחלי הגיעה לתיכנות, רצה הגורל יחד עם סיגל.
הקורס היה מאד קשה, עם המון מתח ולחץ במשך חצי שנה. 6 מדרגות, לימודים משעה 6:00 עד 22:00 כל יום ובסופו של דבר הגיע היום והיא קיבלה את הסיכה - סיכת התכנות. במסיבת הסיום ראיתי אותה כ"כ מאושרת ושמחה...ההתרגשות אחזה גם בי עד כדי דמעות של אושר שיש לי בת כזו ושזכיתי לאחת כזו.
שוב הגיע זמן לחלוקה-הפעם ליחידות. רחלי וסיגל שוב מוצאות את עצמן יחד בבסיס תל השומר ביחידת המחשב של מר"צ (מרכז ציוד). גם בצבא המפקדים לא הסתירו את התפעלותם מהכישרון של החיילת רחלי. רחלי הספיקה לשרת בצבא שנה, במקום שהיא כ"כ אהבה להיות בו כל יום. כשהייתה חוזרת הביתה היא היתה חוזרת עם חוויות, מספרת על החברים,החברות, המפקדים והעבודות שהיתה מקבלת. כל רגע היה חוויה בשבילה.
עד לאותו בוקר אכזר שעצר את שעון החיים של רחלי.
רחלי תשאר צעירה בת 19.
היא היתה גאוות המשפחה, גאווה לצה"ל וגאווה לעם ישראל.
רחלי בת 19 והסיפורים לא נגמרים ומהחוויות שאנו שומעים מהאנשים שסבבו אותה אנחנו לומדים להכיר אותה יותר.
יהי זכרה ברוך.