בני שלנו נולד בגבעת חיים. היה ילד נוח ובריא וילדותו עברה ללא בעיות. בהיותו כבן אחת עשרה, חל הפילוג בקיבוץ המאוחד, ובני עבר יחד עם משפחתו לקיבוץ החדש שהוקם - גבעת חיים איחוד. בבית הספר לא גילה התלהבות מיוחדת ללימודים, אך גילה חיבה למקצועות הריאליים, ובמיוחד למתמטיקה. מקומות עבודתו בתקופת הלימודים ובחופשות היו המטעים (כרם, תפוחי עץ ובננות) והברווזייה. עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל, וכשריונאי עבר את כל השבלים - מקצועות, מט"קים וקורס קצינים. כשנה לפני סיום שירותו הצבאי הוצב ליחידה אשר בה פגש במי שעתידה להיות אשתו - טליה אביטל. עם שחרורו שובץ בענף אשר דרש כוחות צעירים וחזקים - ההודיה. זמן מה לאחר מכן נשא את טליה לאשה, בגבעת חיים וכאן נולד בנו בכורו, עמרי.
בתחילת שנת תשכ"ה נפתח פרק חדש בחייו - המושב. בני, טליה ועמרי עברו לארבל ובנו שם את ביתם, ליד בית הורי טליה. במושב נתגלו בבני תכונות שלא באו לידי ביטוי לפני כן: כושר ביצוע בפעילות ציבורית, וכן ניהול נבון של משקו הוא. אפשר לומר שדמותו כאיש מושב, הלמה אותו ביותר. לאחר שטליה סיימה פרק בלימודיה, התפנה גם בני לצאת ללימודים. למד כלכלה בשלוחה של אוניברסיטת בר אילן בצמח. הלימודים התקיימו אחרי העבודה במשקו, ולפני עבודת ריכוז המשק של המושב. הייתה זו שנה לא קלה בשבילו, כי בינתיים נוסף עוד בן למשפחה - רני, אך בני עבד הרבה, ועמד בכל המשימות.
למלחמה יצא עוד בטרם נקרא. הוא השתתף בדהירת הטנקים על שרשראותיהם אל מול הארמיה השנייה, עבר את כל מוראות המלחמה, משני עברי התעלה, ונפל ממש בסיומה.
זכרו יישאר עמנו לעולמים.
אחיך, יורם
(נפטר ממחלה כשנתיים לאחר מות אחיו)
(מתוך "ואחר האש - קול דממה דקה", לזכרם של חללי מועצה אזורית הגליל התחתון)