אלבום תמונות
20.1.03
דברים לזכרו של רס"ן תומר שליפקוביץ
ליאת, נאה, אפרים, אורלי משפחה, חיילי חיל הים, חברים
עצוב ונטול נחמה הוא השכול, שנה חלפה מאז אותו ערב יום רביעי קר ואכזר, ערב בו אבד בן יקר, בעל אהוב, אח נפלא וקצין מסור.
תומר, רעייתך ליאת, הוריך, אחותך המשפחה והחברים עברו שנה קשה, שנת התמודדות עם כאב חד, יגון ומועקה. החגים, ימי ההולדת, השמחות לא היו כבעבר, שמך וזכרך ערפל החושים והשרה אבל כבד. אנחנו ממאנים להתנחם ולהשלים עם אובדנך.
כששואלים אותנו, אנשי הצבא, מה עומד בראש הפירמידה, התשובה המיידית הינה כמובן הילדים והמשפחה. אצל רבים זהו שקר לבן, אוטוסוגסטיה לעבודה שאנחנו מוסרים את כל כולנו לטובת המערכת הצבבאית. תומר היה ראש וראשון בהכרת החשיבות העשייה הצבאית. את כל שירותו ביצע תומר בבסיס חיפה, בסיס תובעני הדורש ערנות והענות מהירה ובלתי מתפשרת, מערכת המעמידה במבחן יומיומי את יכולת הניהול וההתמדה.
תחום הלוגיסטיקה אינו פשוט, המגבלות רבות, חוסר כרוני במשאבים המאלץ לפעול בזמני תגובה קצרים, תובענות מצד הלקוחות הדורשת סבלנות וסובלנות, חיילים המציגים אתגרים פיקודיים, ועוד ועוד אתגרים. תומר ביצע המוטל עליו ללא פשרות, במקצועיות ובמסירות.
בשעות הלילה בו היינו מסכמים את יום העבודה היה תומר מדוו, הכל הסתיים, פרטי הציוד התקבלו והספינה חזרה לכשירותה המבצעית, אחריות כבדה המוטלת על קצין צעיר, אתה תומר נטעת תחושת ביטחון במפקדיך כי בידיך הפתרון לבעיות, עשית זאת בצניעות, במסירות ובהתמדה. כמפקדך זיהיתי קצין השייך לקבוצת הקצינים המציגה הישגים, חזון ועשייה.
באותו שבוע שני של חודש ינואר אשתקד ערכתי לתומר ראיון תקופתי ובו דנו בהמשך שירותו. העתיד נראה ורוד ומבטיח. לא מכבר נישא הוא לבחירת ליבו, ליאת. הם הקימו בית משלהם בחיפה, העיר בה גדל, הקריירה הצבאית נראתה מבטיחה, תומר היה מאושר.
השנה שחלפה הייתה רבת אתגרים, הפלגה התנהלה, לכאורה, כאילו חזרה לשגרה, במשרדי תמונתך מביטה אל הנוכחים וכאילו אומרת, מתייחסת לנעשה ומכניסה את המבוצע למידתיות הנדרשת.
אנחנו חסרים אותך תומר, זכרך ילווה את פלגה טכנית ואותי לעד.
איתן צוקר סא"ל
מפקד פלגה טכנית
בסיס חיפה